את"א הופמן (E.T.A. Hoffmann, 1776-1822), סופר בחסד עליון, מלחין מוכשר, תיאורטיקן, משפטן וקריקטוריסט, בן לדור השני של הרומנטיקה הגרמנית וממייצגיה הגדולים של הרומנטיקה האירופאית בכלל. כסופר, העשיר את ז'אנר האגדה האומנותית ופיתח עד למאוד את כתיבת הפנטזיה והאימה. כמלחין, היה מן הראשונים לכתוב "אופרה רומנטית", ז'אנר גרמני במהותו שעיקרו בעלטבעי. מסיבות שונות, ולמרות איכותה, נשכחה יצירתו המוסיקלית וכמעט ואיננה מבוצעת. מורשתו הספרותית, מאידך, הכתה שורשים והשפעתה אדירה. הוא המקור הראשון במעלה לאגדות רומנטיות עלטבעיות, פיות ושדים גם יחד. די לחשוב על עשרות העיבודים - אופרות, בלטים, סרטים וכן הלאה - שנעשו ל"מפצח האגוזים" שלו.

הבנתו העמוקה במעורר האימה והפלצות עודדה רבים להתעניין בתחום. את עניינו האישי של פרויד באימה אליבא דהופמן, ואת עניינה של הפסיכולוגיה בה בכלל, נבקש להבין בסלון זה.

מסתו הקטנה של פרויד על "האלביתי", העוסקת ומנתחת את הסיפור צמחה כתגובה וכהמשך למסה "לעניין הפסיכולוגיה של האלביתי" מאת ארנסט ינטש. שלוש היצירות הובאו בכרך ח' של כתבי פרויד בהוצאת רסלינג.


תוכן הסלון:
- את"א הופמן (1776-1822), איש החול (1816).
- זיגמונד פרויד (1856-1939), האלביתי (1919).

נספחים:
- ארנסט ינטש (?-1867*), לעניין הפסיכולוגיה של האלביתי (1906).